זוגיות אחרת
יום שישי.צהריים.מסתכל על סימתי המתלבשת במדי האחיות.היא יוצאת למשמרת צהריים בחדר המיון ואני נוסע לירושלים להיות עם איילה בתי הקטנה.זהו יום האהוב על שנינו.על סימה ועלי.יום רגוע המתחיל ביקיצת בוקר נעימה ונינוחה וממשיכה ליום שישי נעים, רגוע ומספק.
עומדת מול המראה, מברישה את שיערה הארוך.צמה אסופה, איפור קל ועוד מעט קט תצא לדרכה.הליכה רגלית של חמש דקות והיא בחדר המיון.קרוב אלינו בית החולים.בחזרה מהמשמרת כמובן שאאסוף אותה.ננוח מעט וניסע לארוחת ערב עם הדודים.
"טוב לנו יחדיו" אני חושב בלבי.מנסה להבין את אותם פרטים ופריטים הכוללים את אותו טוב. את הטוב של ביחד את הטוב שבזוגיות את הטוב המכיל והכולל אותנו.אנסה לאבחן את אותם פרטים קטנים המביאים לדבר ענק של זוגיות מדהימה.
כמעט שנה ביחד.נדמה שעברו שנים רבות.נדמה שאנו מכירים מזה תקופה ארוכה.אולי בשל השיחות בינינו שאינן נגמרות.אנחנו משוחחים כל הזמן.הסלולארי שלי ושלה מכירים היטב. עשרים ויותר שיחות מידי יום. שלא לדבר על היותנו ביחד.משוחחים על הכול.מתייעצים בכל.דנים בכל נושא,מגיעים להסכמות או שלא? זה לא חשוב. אבל, משוחחים על הכל.משתפים בחלומות מידי בוקר.בדרך כלל היא סימה שלי זוכרת אותם.אני פחות. מספרים על חוויות מהעבודה, לבטים שלה ושלי ושל אחרים.משתפים- זו מילת המפתח.זו הפעולה החשובה.
זו אישה שאין לי מפניה סודות.אין לי מה להסתיר.היא יודעת עלי כל מה שתרצה, כל מה שחשוב כל מה שצריך.איני צריך לחשוש כי אין לי מה להסתיר.אין סודות- אין עמימות- אין מה להסתיר.הכול פתוח לחלוטין וזה כה מהנה.כה נכון.כה נבון וחכם.
שווה לנסות זוגיות מעין זו של פתיחות טוטאלית. אין כמוה.פשוט אין.
ד"ר אבי זלבה
